English
t.ronen Living My Life

"לחיות את חיי"

מוקדש לזכרה של הציירת צפורה רונן. נפש צעירה.
אמנית בנשמתה ובהווייתה.
מכחולה רווה בגווני תקווה ואושר.

Living My Life
מדוע טמאיו וקלי?
מדוע נייר אמטה?

הציורים המופיעים בקטלוג זה מיצגים את שאיפותיי באשר לשימוש בנייר AMATE – נייר מכסיקני מקורי דמוי קלף עץ, העשוי מעבודת יד.
האווירה המיסטית הסובבת כל דבר במכסיקו חודרת את עורו של כל ילד מכסיקני. הינני ילדה מכסיקנית שספגה את האווירה זו בכל נקבובית שבעורי, והיא השפיעה על התפיסה שלי בכל הקשור לצבע או צורה, אור וצל ועיצבה למעשה את חיי המקצועיים. לימודי בבית הספר סן אידלפונסו SAN IDELFONSO שמכסיקו סיטי היו עבורי חוויה מרגשת ומשכרת, כאשר ציורי הקיר הנפלאים של דיאגו ריברה, אלפרו סיקאירוס, חוסה קלמנטה אורוסקו ורופינו טמיו שכיסו את קירות בית הספר – הותירו בי רושם בלי יימחה.
רושם זה הפך להיות המכנסה המשותף בצבעים בהם השתמשתי בציורי, בכל שלבי הקרירה השונים שלי כאומנית.
מבלי להיות מודעת לכף באופן הכרתי, התחלתי להשתמש בצבעים וצורות מופשטות המבוססים על הפילוסופיה של RUFINO TANAYO: השכנוע המוחלט שערכים אומנותיים יכולים ללכד תכונות ורגשות אנושיים, ונותנים חיות לקו או לצורה, וכן היכולים להעניק לציור איזשהו מימד של חוייה רוחנית אנושית.

נייר הAMATE הינו חומר אצילי שהיווה תמיד אתגר עבורי.
רק השנה לאחר עשורים של יצירה, הרשתי מספיק אמיצה כדי להתמודד מול חומר זה ולהתבטא דרכו.
במשך שנים שימש פורמט זה כמדיה פופולרית בקרב אומני הכפר היוצרים תמונות של מיתוסים וכן של אנקדוטות ואגדות מקומיות.
אומנים אלו שיפרו את יכולת האבחנה שלהם בחיפושם אחר שלמות מקצועית ואחר רמה גבוהה יותר ביטוי אומנותי.
בעבודי על נייר הAMATE אני חשה כמי שסגרה מעגל בהיותי אחד שגיבשה נוסטלגיה כה עזה לצבעים של מכסיקו.
נוסטלגיה שהתעוררה בי זכבות מורשתו של RUFINO TAMAYO ששימשה לי מקור של השארה.

אמן נוסף שהשפיע על עבודתי הוא האמן השוייצרי PAUL KLEE. מורשתו באה אף היא לידי ביטוי ביצירותיי וזאת בשל העומק האינדיבידואלי שלו. בין השאר כתב: "אני אחוז צבע ותמיד אהיה" הנותן משמעות למשפט "הצבע ואני חד הם".

נפלה בחלקי זכות גדולה הן לעבוד בשיטת הצבעים העזים של בית הספר המכסיקני לציור, הן להביע את עצמי דרך נייר הAMATE והן להעיז ולחוות את השירה, הקסם והיופי בעבודתו של RUFINO TAMAYO

ציפורה רונן
ספטמבר 2002